ברוכים הבאים לעולם המאיה המופלא

אנשי המאיה היו בני אדם שמחים ואוהבי שלום אשר חיו לפני כאלף שש מאות שנה באזורים שונים בדרום אמריקה, בעיקר בחצי האי יוקטן במקסיקו. כוהני המאיה זרעו עבורנו קודים בצורה של סמלים, כדי שנוכל להרחיב את ידע הזמן שלנו ועמן גם את האמונות המוגבלות שלנו לגבי המציאות ולגבי עצמנו. 

בהתגלמותם הפיזית בנו אנשי המאיה פירמידות ומקדשים, פיתחו את המתמטיקה, האסטרונומיה, האמנות והאסטרולוגיה והרכיבו לוחות זמן שונים, שבראשם הצ'ולקין הוא הלוח הקדוש. לאחר הצפנתם של הקודים במבנים ובלוחות הזמן, עזבו אנשי המאיה הקלאסיים את כדור הארץ מבלי להשאיר עקבות.  

עולם המאיה הוא עולם עשיר וצבעוני הרווי בצורות, צבעים, תנועות, מספרים וצלילים שמאפשרים לפתוח את הלב, לשנות את תפיסת הזמן שלנו וללמוד על אודות עצמנו ועל אודות גווניה השונים של ההתפתחות האנושית. הידע המרתק הזה נוגע בתחומים כמו אסטרולוגיה, פילוסופיה, ייעוד, ממדים, ריפוי, קוסמולוגיה ומתמטיקה ובעיקר מלמד אותנו את חוכמת הזמן. הקודים שהשאירו אחריהם בני המאיה המצוירים על קירות המקדשים מוצגים בצורות גיאומטריות שמוצפנות בלוחות השנה שלהם ומאפשרות לנו להתחבר למקור ידע טהור של סימנים וסמלים. הקודים הללו פותחים את לבנו ומרחיבים את ההכרה שלנו את עצמנו, את תפיסת הזמן שלנו ואת היכולת לנוע בקלילות ובשמחה במציאות היומיומית.

ידע המאיה המובא בסמלים מקביל לפרשות השבוע ולידע הצורות העבריות (האותיות), להקסגרמות שבספר התמורות הסיני, לרונים הוויקינגיים ועוד. הצורות הגיאומטריות מספרות לנו בשפה הבראשיתית של הבריאה על התוכנית האלוהית.  באמצעות המעקב המדויק אחר גרמי השמים תיעדו בני המאיה את מהלכי הכוכבים ביותר משבעה עשר לוחות שנה ולמדו את הפוטנציאל האנרגטי המלא של כל רגע נתון.

תרבות המאיה

התקופה בהיסטוריה

העדויות הארכיאולוגיות מראות שהאזורים שהיו מאוכלסים בידי בני המאיה לא היו מיושבים קודם לכן. אבותיהם היו אסיאתיים במקור מאזור סיביר שהגיעו דרך צפון אמריקה וחצו את גשר היבשה שהיה בין אסיה לצפון אמריקה בסיומה של תקופת הקרח האחרונה.

משנת 7500 לפנה"ס קיימות עדויות ארכיאולוגיות על כלי אבן וגרזנים על כך ששבטים נוודים שהיו ציידים לקטים החלו לאכלס את האזור.

ב-1500 לפנה"ס החלה תרבויות מיושבות שבנו כפרים, ניהלו משקים ועסקו בחקלאות. תרבות זו נקראה התרבות האולמקית ועליה ניתן ללמוד מכלי קרמיקה, פריטי פולחן, מבנים ומאגרי מים שנמצאו.

סימנים ראשונים מתרבות המאיה קיימים משנת 250 לפנה"ס, כשתקופת המאיה הקדומה מסתיימת ב-375 לספירה. העיר העתיקה ביותר בתקופה זו- אואקסטאטון והיא שוכנת על הגבול הצפוני של גוואטמלה. ערים ראשיות אחרות מתקופה זו כללו את טיקאל וקופאן-הונדורס.

התקופה האמצעית: 374-472 לספירה. בתקופה זו קיימות עדויות מאזור פאלאנקה.

התקופה הקלאסית: 472-800 לספירה: כאן העדויות הן מהאזורים סייבאל, איקסקון ופלורס.

בשנת 800 לספירה, בפרק זמן קצר יחסית תרבות המאיה נטשה את הערים ונדדה כ-400 ק"מ צפונה לאזור יוקטן ולג'ונגלים המבודדים בצ'יצ'ן איטזה. אנשי המאיה הצפוניים שגשגו עד לשנת 947 לספירה ומרגע זה ואילך עם בוא "האדם הלבן המזוקן" הוא הכובש הספרדי החלה התמוטטות תרבותם.

מכיוון שבני המאיה היו ידועים בהבנתם באסטרולוגיה ובזמן, הם חזו את סוף תרבותם. אגדות בכתב ובע"פ וגילופי אבן עתיקים מייצגים בבירור לבנים מזוקנים הרבה לפני הגעת קורטז ואנשיו. מרגע בוא הספרדים החלה התדרדרות במדרון תלול כשתוך פחות מ-200 שנה נעלמו אנשי המאיה לחלוטין ועמם תרבות שלמה.

ברשות המאיה היתה שפה כתובה ומורכבת ביותר. הם כתבו על מגוון רחב של נושאים. כשהספרדים הגיעו באמצע המאה ה-16 הם השמידו במכוון את התרבות במקסיקו ובאמריקה הקדומה. בספרים אלה היו ספרי הדורות, ביוגרפיות, אוספי שירים, ספרי מדע, היסטוריה, נבואה ואסטרולוגיה.

הכתבים שנשארו

נותרו בידנו ארבעה ספרי מאיה- קודקסים, הכתובים בכתב חרטומים של המאיה. כל ספר מכיל רצועה ארוכה של נייר, עשויה מקליפת עץ המקופלת כמו אקורדיון. שני צידי הנייר צופו בשכבה דקה של גבס לבן ועליו צוירו תמונות וסמלים. הספרים עוסקים בנושאים דתיים ומדעיים. תוכנם מוקדש להגדת עתידות, בינם טבלאות אסטרונומיות לתנועה של ונוס, טבלה של ליקויים וטבלאות לתנועות כוכבים אחרות. מרבית הדגש הוא אסטרולוגי והוא מכיל קביעות המציינות את מערכות היחסים בין הזמן, המרחב והאלוהות.

Codex Paris: מכיל 11-עמודים ובהם ההיסטוריה של המאיה.

Dresden codex: מכיל את מחזורי הזמן של המאיה עם לוח השנה הנוכחי שהחל ב3114 לפנה"ס. מכיל תאריכים של ליקויי חמה.

Madrid codex: מצוי בספרד.

וספר נוסף בשם Grolier

פרט לספרים קיים גם שפע של כתובות מאיה מגולפות על מצבות זיכרון ומבנים ובאתרים המקודשים שלהם.

הפופל וו- הוא כתב ספרדי אודות הקוסמולוגיה של המאיה ומכיל את סיפורי הבריאה שלהם, את ההיסטוריה של אנשי הקיצ'ה- הילידים המקומיים בגוואטמלה ואת סיפורי המיתולוגיה על שני זוגות תאומים הדומים למיתולוגיה של איזיס ואוזריס וסת ונפטוס. מחבריי הספר היו כמרים מבני המאיה שנקראו 'שומרי הזמן'. ספר זה מגלה כי לבני המאיה היתה סיבה טובה להאמין במחזורים גדולים, בשמשות ובנבואה ולכן הם בנו את תרבותם עליה.

בדצמבר 75 יצא גליון של נשיונאל ג'יאגרפיק על הצ'ולקין.

המספרים והמתמטיקה

שיטת המספרים של המאיה היתה הטובה ביותר שהיתה קיימת בעולם החדש עד הגעת המספרים הערביים מהעולם העתיק. הם יכלו לבצע חישובים מורכבים שאפשרו להם לבנות טבלאות מתמטיות מדויקות עם טבלאות לחיזוי של ליקויי החמה והירח, של הופעת כוכבי הבוקר והערב שנחשבות כמתקדמות אפילו לאסטרולוג המודרני.

כשהחלו החיים בקהילה גבר הצורך לתאם בין פעילויות של קבוצות שונות ועמו גם הצורך למדוד את הזמן. כדי למדוד, יש צורך באמצעים לכמת, כלומר נדרשים מספרים. ללא שיטת מספרים שימושית אי אפשר למדוד או לבנות לוח שנה מדויק או להשליך ידע על העתיד.  בני המאיה היו בין העמים הקדומים הבודדים שהכירו במונח אפס והמציאו שיטת ספירה מתוחכמת ואלגנטית שהיא גילוי חשוב בהתפתחות האנושות הקדומה. הם יצרו תופעה ייחודית בהיסטוריה - את הכרת שיטת הצבת המספרים. הספירה התבצעה בעזרת האצבעות של הידיים והרגליים שסימלו את 20 הספרות. מעבר לספירה של אובייקטים וליצירת יחידות של ערכים במסחר הם גילו שמספרים מהווים צורה של תקשורת ופיתחו את השימוש בסמלים כדי לייצג חישובים של דברים. כך הם יכלו להכפיל מספרים ולחשב ליקויי חמה ותנועות של כוכבים. כתוצאה מכך נבנו הקודקסים ובהם טבלאות ירח שחושבו שנים רבות מראש. לוח השנה והמתמטיקה שעליה הוא התבסס היו מספיק מדויקים כדי לגלות אם ומתי התרחש ליקוי ירח בשנת 3141 לפנה"ס.

המבנים

התשתית והארכיטקטורה בערים, במקדשים ובפירמידות התבססו על לוחות המאיה. כיווני הדלתות והחלונות מוקמו כך שניתן היה להתבונן ולמדוד את תנועת הכוכבים. רבים מהמקדשים נבנו במרחבים ובזוויות מיוחדות למעקב אחר הזמן.

באוקסמאל, כל הבניינים פונים לאותו כיוון ומהמקדש ניתן לראות את זריחתה של ונוס במסלולה הדרומי ביותר.

בצ'יצי'ן איטזה שביוקטן ניתן לראות את הזריחה של סיריוס, ב-26/7

הפירמידות נבנו בצורה שהותאמה לקיום של טקסים. בראש הפירמידות נבנה חדר אחד או מספר של חדרים קטנים בגובה של 71 מטר לאירועים קדושים, עם מספר מדרגות מדוד שמוביל לראש הפירמידה ועם חלונות לארבעת הכיוונים.

בצ'יצ'ין איטזה שבגוואטמאלה קיימת פירמידה שנמצאת על נקודת הרוחק מקו המשווה וביום השוויון השמש הנוגעת בקדקודה מטילה צל יורד בצורה של נחש מתפתל על גרם המדרגות ומסמל את העולם של מטה עם הדרך הנדרשת כדי להגיע לקדקוד האור.

רבים מהבניינים והמקדשים של המאיה בנויים בצורה של שכבות על גבי שכבות, כמו בובת הבבושקה הרוסית. הבנינים העתיקים ביותר בטיקאל, קופאן ופאלאנק קבורים עמוק במרכז. לוח השנה האזרחי של 365 ימים ולוח השנה הרוחני של 260 ימים מצתלבים כל 52 שנים אזרחיות. מחזור הזמן של 52 שנים נחשב למחזור מקודש בקרב בני המאיה והם האמינו שכל 52 שנים, האדם מחדש את החוזה שלו עם החיים ומתחיל הכל מחדש ולכן כסימבול הם בנו פרמידה חדשה על פירמידה שכבר קיימת.

ללא כל שמץ של ספק תרבות המאיה הינה עשירה ומפוארת ומשאירה את חותמה לתמיד.

בברכה,

טליה