תחזית המאיה

זמן לראות מבעד למראה:
לוח הצ'ולקין המקודש מהווה הולוגרמה של אדם חי ורוטט ששואף, עוצר, מתחבר ונושף. גל המראה ממוקם במרכז הלוח המסמל את צינור האור שעובר דרך מרכז הלב והערוצים המרכזיים בגופנו ושדרכו אנו מחוברים ישירות לנשמתנו האדירה. ימי האור מסמלים את העצירה בין שאיפה לנשיפה יחד עם היכולת להיות מאוזנים בסנטר של עצמנו. כשאנחנו נושפים ושואפים את החיים באופן מאוזן, אנחנו מדויקים בבחירות, בנתינה ובקבלה שלנו. בתהליך הכולל של המחזור בן 260 הימים, המעבר למרכז הצ'ולקין הוא משמעותי. החצי הראשון מסמל את שאיפת ידע הנשמה, ימי הצינור מכוונים לעיכול, הטמעה והתמרה של הידע לשם ביטויו במציאות והחצי השני מיועד לנשיפתו באופן מעשי במציאות החיים. הטור השביעי והאמצעי מרוכז מאד אנרגטית  ובמהלכו ניתן להתחבר לכמויות אדירות של ידע ולהכוונה ברורה בנוגע להיבטים במציאותינו. גל המראה וגל הקוף שאחריו מצויים במרכז הלוח ומיקומם הייחודי פותח אותנו לקול פנימי שמוביל להתגלויות ולהשראה בדרכנו כאן, בכדור הארץ המופלא.
גל המראה מאפשר לראות מבעד לאשליית המראות והמציאות ומעיד על זמן לשחרור הסיפורים שאנו מזוהים עמם. חוזקו האנרגטי של מרכז הלוח מאפשר לעבודה פנימית של שחרור כלא הקולות הרועש בראשינו. הכלב בסוף הגל ממלא בחמלה ובהבנה לעומקו ולרוחבו של לב האדם. בסוף הגל הכלב משוחרר מהתניות, מחובר לקולו הפנימי ובוחר בהתרחשויות בחייו. זו ההארה אותה אנחנו מבקשים ביומיום שלנו- השחרור מהבל המחשבות האינסופי והחיבור לפרספקטיבת הנשמה בגוף. הימים המיוחדים של מרכז הספיראלה מהווים פתח לשינוי במודעות שיכול להוביל להזדמנויות מרגשות, לנוכחות ברגע ול"טעימות" מהשראת נשמתנו העצומה. שיהיה גל מראה שמאיר אור בחיינו. אמן!
 

 
ה- 7/11: טון 1 באנרגיית המראה: בשלוש עשרה ימי הגל שמכניס אותנו לימי צינור האור אנו לומדים להגדיל את המיקוד ברגע הקטן הזה שהוא בעצם הכל. הרגע הזה הוא המציאות הממשית היחידה שבאמת קיימת והשער לחוויית הנשמה בגוף. בנטייתנו האוטומטית אנו נמצאים בתנודה מתמדת אל מה שעומד להתרחש בהמשך היום, השבוע והחיים בכלל. אנחנו חיים בתוך ראש עמוס בפרטים ושעות על גבי שעות מחשבים, מתכננים וממציאים תסריטים בנוגע לעתיד הווירטואלי, בעוד שבפועל הכל משתנה כל הזמן. המראה מראה את התנודה המיותרת הזאת אל העתיד והעבר ומגדילה את המיקוד בתחושות הגוף ברגע הקיים.  בכל מקרה לא ניתן לדעת מה יהיה והדבר היחידי שכן ניתן לדעת בוודאות הוא מה קורה כאן ועכשיו במציאותנו הממשית. אנו לומדים להקטין את ה"מה יהיה", "מה יקרה" וגם את ה"מה היה" של הראש המאוים תמידית ולהגדיל את הנוכחות המודעת בהרגשת הגוף בהווה. לאורך הגל המראה גם דוחפת אותנו ללמוד את עצמנו דרך ובעזרת הסובבים. הדרמות הפנימיות והחיצוניות הן תוצאה ממנגנון הגנה אוטומטי שגורם לכך ש"לא נראה ממטר". כשמתבוננים במראה של ממש ומשהו לא מסתדר לנו, אנו משנים על עצמנו את מה שמפריע לנו. כך גם המראות המקיפות מלמדות על המחשבות והרגשות שלנו ועל מצבנו העכשווי בחיים. המעבר למרכז הלוח מאפשר להבנה שאנחנו היוצרים הבלעדיים של המציאות והכל קיים בנו ועל כן ממגנט מצבים ומפגשים שמראים לנו אותנו כדי שנרפא בתוכנו את מה שמציק לנו בסובבים. הריפוי משנה אותנו, גורם גם לחלק מהמראות המקיפות להשתנות וממגנט מראות שתומכות בנו. במקביל אנו גם מרפים ממראות קשות, תלותיות ושואבות אנרגטית. היום ננשום מראה לכל תאי הגוף, נחווה נוכחות וחיבור לכל החלקים שלנו. ננשום ונהפוך להוויה ספיראלית שמאצילה את אורה לכל עבר. אמן.
 

 
 
ה- 8/11: אתגר הגל עם הסערה: הנוכחות ברגע מתאפשרת כשאנו מזינים היטב את גופנו ויוצרים את הנסיבות שנעימים לנו. על כן הסערה מזרזת את תהליך הריפוי הכולל שלנו, מגיעה עד לרמת התאים ומאפשרת להתפתחות גדולה במודעותינו. אנו מתבקשים לשים לב לחוסר איזון פיזי, רגשי ומחשבתי שאנו חווים לאחרונה ובכלל לכאבים כרוניים המלווים אותנו לאורך חיינו. כדי שהריפוי יהיה יסודי ניתן לשאול: "איזה מקום בגוף שלי חלש יותר"?, "איזה מחשבות טורדניות מציקות לי ללא הרף"?, "היכן בחיי אני מרגיש/ה תנודות קיצוניות של איבוד אנרגיה"?, "איזה טראומות עמוקות יושבות בבסיס הזיכרון הרגשי שלי"? הסערה מכוונת לבדוק מה גורם לנו לתחושות של חוסר ביטחון ולמחשבות שליליות כמו 'אני לא יכול', 'אני לא מצליח' או 'אני לא שווה'. "האם זו שיפוטיות מוגזמת על עצמנו?", "האם אלו דימויים שליליים בהם אנחנו מחזיקים לאורך שנים ארוכות?", האם זו מראה ספציפית מבלבלת ששואבת מאתנו אנרגיה?" חוסר איזון מכל סוג מעיד על אמונות שגויות שאימצנו, לרב בגילאים המוקדמים בחיינו ועד היום טעינו לחשוב שהם שמאפשרים לנו לשרוד כאן בעולם הקוטבי. הסערה מאפשרת לרפא את המקור הכואב של חלק מנגנוני ההגנה הללו ובמקום לנוע מטקטיקות הישרדות מצומצמות, אנו לומדים להכיל את רגשותינו ולהיות אותנטיים לקולנו הפנימי. אנו עומדים לקפוץ בהתרגשות אל ים החיים הסוערים והמרתקים ובחציו השני של הלוח ליהנות מנוכחות זורמת ויציבה. היום ננשום סערה לכל תא ותא בגוף ונגיד: "אני מרפא/ה את עצמי".


ה- 9/11: טון 3 באנרגיית השמש: השמש מחברת לאש השמש המאירה בליבנו ודוחפת להרשות לעצמנו לזרום בקצב האישי שלנו. מותר לנו לחיות בהתאם לנורמות ולרצונות האותנטיים שלנו, להיות נדיבים לעצמנו ולהתחשב ברגישויותינו הקטנות. הנדיבות מאפשרת לדרך הזרימה של המים. השמש מבהירה היום שכדי שנוכל לראות מבעד למראות החיים, עלינו לראות בבירור את הפיזור, הניתוק וחוסר הראליות הקיימים בתוך המראה, כלומר בתוכנו. כל מה שקורה הוא יצירה שלנו והמראות המקיפות הן בריאה מחשבתית ורגשית שלנו. המשמעות היא במה שאנו נותנים לדבר. אין לאירועים ולחוויות משמעות בפני עצמם. החוקר משפיע על תוצאות המחקר. בזווית ראייה שכזאת ניתן לראות את כל הצדדים הקיימים בנו, גם את אלה שלרוב אנו מעדיפים להדחיק. תהליך ריפוי העומק עם הסערה גורם לתחושות של פיזור ובלבול והשמש עוזרת למקד ולרכז את עצמנו במה שנכון עבורנו ברגע הזה. המח אוהב סדר והשמש מאפשרת לחזור לעובדות הסיפור ולעשות סדרי עדיפויות בתחומים השונים בחיינו. היא ממקדת בעובדות הריאליות של המציאות ובפיתוח רצפים הגיוניים לעובדות הללו. הבלבול הולך ונפתר כשאנו מתחברים לפרופורציות ולהיגיון הבריא שלנו. אז אנו מתמקדים בעובדות ומחפשים דרכים להקל, לפתור ולהניע ובכך חוזרים לרגע הזה. אנחנו מוזמנים לנשום היום את אור הזהב של השמש אל הלב ולמקלעת השמש ולהמיס תחושות חוסר אונים ובלבול. החמימות השמשית מאפשרת להתרכך ולנדיבות רגשית וחומרית לעצמנו ולסביבתנו. הנדיבות שמחלחלת לאיטה לליבנו מחזקת חיבורים עם המראות ומאפשרת לזרימה מאש ההשראה בליבנו.

 
 
ה- 10/11: טון 4 באנרגיית הדרקון: האנרגיה הנשית, הרכה, האימהית והמזינה מלמדת תמיד וגם היום שיעור בקבלה. כשאנו מצויים בשפיטה ובביקורת עצמית, ההרס וחוסר האיזון שאנחנו מדגישים ברגשותינו ובמחשבותינו רק הולכים וגדלים. כשאנו רוצים דבר מה ומעצימים בחשיבתנו את החלק השלילי בו אנו לא מעוניינים, זהו 'גול' עצמי. לאורך השנים מנגנון הביקורת התפתח בנו כדי לנסות להתאים לנורמות החיצוניות, המשפחתיות או הקולקטיביות. אך התנודה ל'איך זה נראה' לא מאפשרת לנו להיות מי שאנחנו. הדרקון מזמינה אותנו להסכים לכל הצדדים שבנו כמו שאנחנו מקבלים חבר טוב. אנחנו בני אדם ומותר לנו גם לא לדעת, לטעות ולהיות חלשים. ניתן לשאול: "כיצד אני יכול/ה להזין את המערכת שלי"?, "איפה נעים וקליל לי"? "היכן קל לי יותר לקבל את עצמי"? "באילו סיטואציות אני מתמלא/ה בביקורת עצמית ובשפיטה"? הדרך לזירוז הנוכחות ברגע היא בלראות את היש הקיים ולשנות את צורת החשיבה מביקורת לקבלה. הקבלה של מה שיש בנו ובחיינו מובילה בהדרגה לתחושה של "מגיע לי" לקבל את כל מה שמבקש/ת. היום ננשום דרקון ונתמלא ברוך פנימי. ננשום ונחווה שמחה בחלקנו, על חיינו ועל מי שאנחנו ונקפוץ באומץ ובהתרגשות לים החיים המרתקים.

 
ה- 11/11: טון 5 באנרגיית הרוח: ההימצאות בצינור האור והריפוי עם הסערה מחייבים אותנו לנשום הרבה במהלך הגל. כשאנחנו שואפים את מולקולות החמצן שבאוויר, אנחנו מתמלאים בידע הנשמה שמוזרם ישירות אל תאי גופנו ומאפשר לרגיעה פנימית. הרוח מסמלת את הנשימה וממלאה את אזור בית החזה והריאות באוויר שמאפשרים לרגיעה ולריפוי כאבים פיזיים, רגשיים וספקות מחשבתיות. הרוח גם מסמלת את עקרון התקשורת ומגדילה את היכולת לבטא את עצמנו בבהירות, בפשטות ובהגיון, ללא השלכות ותרגומים. להתמקד בעיקר הקיים ברגע ולא בתפל של התרגומים הסובייקטיביים המצומצמים. הדיוק והחדות שבאנרגיית הרוח מאפשרים לבטא בנועם את האמת שלנו ולהקשיב בסבלנות ובתשומת לב לאמת של המראות המקיפות. בעזרת דיבור ישיר, מכבד והגיוני אנחנו מחזקים את עצמנו ואת הקשרים עם המראות ומסוגלים לזרום בקלות עם גלי החיים המשתנים. היום ננשום רוח לתאי הגוף וננוע מעניין לעניין כמו רוח קלילה ועוטפת של אביב צבעוני.
 

 

 
ה- 12/11: טון 6 באנרגיה של לילה: האמונות הדפוסיות בהן אנחנו נאחזים, המחשבות ההרסניות החוזרות שוב ושוב, ההרגלים המחלישים של שנים ארוכות הם מנגנוני הגנה שפיתחנו כדי לא לחוות כאב. אתגר הסערה של ריפוי העומק 'מכריח' אותנו להתבוננות בפחדים הנסתרים ביותר. ביום ההתארגנות לקראת שיא התהליך, אנרגיית הלילה מכוונת עמוק פנימה אל הנסתר במחשבותינו וברגשותינו ומאפשרת לגלות את המקור למועקה ולחוסר הביטחון שלנו ש'יושב' לרוב על תחושת חסך באהבה. ההתבוננות לעומק הלילה שבתוכנו וחווית המנעד הרגשי המלא מאפשרת לריפוי אמונה שגויה עתיקה דרך שינוי זווית הראייה לגביה. אנו לומדים להבין את שיעור הנשמה המצוי בכל סיטואציה וכך מרחיבים את הידע במוחנו לידע הנשמה. אנו מוזמנים היום לשבת בהיכל הלילה הנח והנעים שלנו, לנשום לילה לכל תאי הגוף, להתבונן בפחדים שעלו בנו במהלך הגל ולחפש את המקור הכואב שמציף אותנו אוטומטית. ההכרה בדפוסים ושינוי צורת החשיבה בנוגע למקור מאפשרים להכלת רגשותינו ולחיבור לקול הפנימי. אז אנו מגלים שהחיים מלאים במתנות ובשפע ושניתן ליצור בהדרגה את כל מה שאנו חפצים בו.
 

 
ה- 13/11: טון 7 באנרגיה של זרע: הופעת הזרע שמסמל שינוי בשיא הגל יחד עם ההימצאות בימי האור מעידים שקיים עכשיו פוטנציאל עצום לשינוי משמעותי באורחות חיינו. הסערה מאתגרת לרפא מידע כואב מתוך הד.נ.א, לנטרל הרגלים אוטומטים מצמצמים ולהרחיב את טווח קליטת האפשרויות. הנטייה האנושית הינה למחזר שוב ושוב את המידע הדפוסי המוכר והידוע ובכך אנו מגבילים את אפשרויות התנועה הקיימות כאן עבורנו מדי יום. כשאנו באמת מסכימים לקפוץ אל ים החיים הלא ידועים, נפתחות פתאום הזדמנויות חדשות שכלל לא העלנו על דעתנו. בשיא הגל ניתן לשאול את עצמנו: "איזה הרגלים מקובעים הגיע הזמן לשחרר"?, "מבין הפעולות האוטומטיות שאני עושה, על מה יכול/ה לוותר"?, "מה אני רוצה שיקרה בפועל במציאות לאחר השינוי של הגל"?, "לאיזה הרגשה אני מייחל/ת"? אנו מתבוננים עכשיו  בהיבטים שאנחנו לא מעוניינים לחוות יותר. הזרע מאפשר לשחרר את הכאב והקושי הכרוכים בסוף ולהתמלא בתקווה מחודשת לנוכח שפע ההזדמנויות הממתינות לנו. סוף מסמל התחדשות והזרע מאפשר להדגיש את מה שיש, לנוע מהקול שבפנים ולהתחדש. כולנו מוזמנים היום לזרוע במרץ פרחי השראה צבעוניים בקרקע חיינו, מבלי להגביל את דרכי היצירה בהם היקום מבקש למגנטם אלינו. פעמים רבות אנחנו זורעים את תבניות רצונותינו ומצפים לקבלם בדרך מאד ספציפית. הזרע  מלמד לכוון בצורה מודעת לצמיחה בלי לפתח תלות במטרות ובלי לייצר ציפיות מוגדרות להמשך התפתחותנו. היום ננשום זרע לתאי הגוף, נגיד "אני מסכים להשתנות" ונפתח לאפשרויות חדשות.
 

 

ה- 14/11: טון 8 באנרגיית הנחש: הנחש מסמל חיות ומאפשר להשיל את העור הישן של אוטומטים מחשבתיים הרסניים והתמכרויות פיזיות. ביום היושרה הוא מבקש שנתבונן במידת החיות בגופנו ונבדוק מה מוריד את שמחת החיים וגורם לנו לתחושת ריק וכבדות. הוא מזמין אותנו לשאול: "עד כמה אני קשוב/ה לרצוני האותנטי הייחודי"?, "עד כמה אני פועל/ת מתוך התשוקה לחיים הפועמת בי"?, "עד כמה אני מכור/ה להרגלים פיזיים ומחשבתיים"?, "עד כמה אני מחובר/ת לחיות בגופי"?, "עד כמה אני נהנה/ת מחברת עצמי המשובחת"? הנחש מחבר במודע לתחושות הגוף ודרך יצירת תקשורת ישירה בין המוח לתאים מלמד אותנו לבחור במה שממלא בחיות ונעים לתאי גופנו ברגע. ההקשבה לדקויות הגוף ולצרכיו מובילה לשחרור תלות בחומר, בהרגלים ובהתמכרויות. תהליך ההתבוננות במראות יחד עם ה"כובד" של מרכז הלוח יכולים להוביל לתחושות של בדידות וניכור עם הרגשה שאף אחד לא באמת מבין אותנו. הנחש מלמד שתמיד יש לנו את חברת עצמנו המשובחת ושכל אחד מאתנו הוא עולם ומלואו שהכרחי ליקום כולו. אנו אהובים ונתמכים בדרכינו הייחודית ואף פעם לא באמת לבד. הפסקת הדיון בנוגע לשונות או למיוחדות שלנו מאפשרת לנוע בלי הצורך באישורים ובעמידה בנורמות החיצוניות. היום ננשום נחש, נגיד- "אני רוצה לחיות" ונתחבר לידע הנשמה הטמון בסלילי הד.נ.א. ננשום וממקום הנשמה הרחב נקבל את האינדיבידואל שאנו ונתענג על הכאן והעכשיו של חיינו.

 
ה- 15/11: טון 9 באנרגיית מגשר עולמות: במסענו כאן בגוף פיזי אנחנו לומדים לצאת לחופשי מרעש אשליית מחשבות הראש. המגשר מסמל מוות לצמצום מחשבתי רגשי ולידה לחיבור הלב לנשמה. תהליך הריפוי עם הסערה מחייב אותנו גם לעבור דרך ריפוי יסודי של מספר זיכרונות ששמורים עמוק בתאי גופנו ושגורמים לביקורת על עצמנו ועל האחר באופן לא מודע. ביום פענוח 'עלילת' הגל המגשר מזמין אותנו לחשבון נפש עמוק ובמהלכו מלמד להרפות ולסלוח לעצמנו על 'טעויות'. זו החלטה אישית שלנו היכן אנו בוחרים לבקר. כשאנחנו מסכימים לקבל את עצמנו על כל מה שיש בנו, כולל במצבי החולשה והקושי, אנחנו מקבלים פרופורציות ומתאזנים גם ביחס לאחר. לכל אדם יש נקודות חוזקה ונקודות חולשה ורכות המגשר מאפשרת לסלוח למראות הסובבות על חוסר הרגישות וההקשבה, שהרי גם הם בני אדם במציאות קוטבית הישרדותית. האנשים השונים בחיינו מלמדים אותנו עלינו ועל המנעד האנושי הרחב הקיים בנו. כשאנו מקבלים את צדדינו המגוונים, ניתן לראות דרך המראה ולקבל באמת גם את האחר. היום ננשום מגשר ונבקש להרפות, להשתחרר ולסלוח. הריפוי מוביל למצב מודעות חדש ולאפשרות הבחירה.


 

 ה- 16/11: טון 10 באנרגיה של יד: היד מסמלת את דרך הזרימה של המים ומלמדת לנוע מתוך האינטואיציה שבגוף ולא מהראש העמוס בפרטים ומידעים. המים הזורמים יודעים מתי לעצור כדי לנוח ומתי לתת פוש ולהפוך לגל גואה. כך גם אנחנו לומדים למקד את האנרגיה בידיעת תחושות הגוף שלעתים מנוגדת לחישוביי הראש. ביום של ה"פינישים" אנרגיית היד מלמדת לשחרר לחץ, דאגה ופיזור שהם תוצר של ראש עמוס שכל הזמן מחשב, מתכנן, מודד ומגדיר. כדי להירפא לעומק עם הסערה ולראות מעבר עלינו להפסיק להזדהות עם השכל המניפולטיבי. היד מבקשת שנתבונן פנימה ונקשיב לתחושות הגוף שתמיד יודע בדיוק מה נכון לנו. אנו לומדים לבטוח בתחושות הללו, זורמים מתוך רצון הלב האותנטי ומממשים בפועל את האינטואיציות שלנו. ביום הדיוקים הסופיים ננשום את היד לתאי הגוף ונבקש לזרום מתוך ידיעת הלב. ננשום ונזהה את הידע והכישורים שיש לנו וננוע בקלילות יצירתית.
 
 

ה- 17/11: טון 11 באנרגיה של כוכב: אחרי כברת הדרך שכבר עברנו בגל אנו מבינים שהגיע הזמן להרפות מהרדיפה האינסופית אחר עוד ועוד כותרות, הספקים והישגים בעולם החיצוני. ביום ההמסה של מה שעדיין חסום, הכוכב מבקש שנשחרר את הנטייה לפרפקציוניזם חסר הסיפוק. תחושת הסיפוק מגיעה כשאנו מקבלים את מה שיש, כולל את ה'טעויות' שעשינו. הכוכב המאיר מלמד שהנוכחות מבעד למראות מתבטאת בתחושת סיפוק על מה שכבר קיים בנו ובעולמנו. כדי לאפשר את ריפוי הסערה העמוק, הכוכב מבקש שנתבונן באילו תחומים עדיין קיימים פערים בין רצוי למצוי במוחנו. במקום להילכד בהם בהדגשת האין שמובילה למתח וריק, הכוכב מאפשר להכיר, להודות ואף ליהנות ממה שיש בנו ובמציאות כאן ועכשיו. במקום שהגורם ליצירה יהיה הצורך וה'אין' שיוצרים חוסר שקט תמידי, הכוכב ה'חיוביסט' מראה את החיובי שבנו ואת היופי והאלגנטיות הקיימים בכל. היום ננשום כוכב, נחווה רגיעה וסיפוק ונתמלא באהבה לעצמנו, לסובבים וליקום. הכוכב גם מאפשר ללמוד מהדרכת נשמתנו בחלימה ובלילות הקרובים ניתן להזמין לקראת השינה כוכב ולהגיד: 'אני מסכים להתמלא באהבת הכוכב ומבקש לזכור את חלומותיי בבוקר'. נכין מחברת ועט ליד המיטה ונלמד מסמלי הנשמה.
 
 

 
ה- 18/11: טון 12 באנרגיה של ירח: בפתרון הירח קיים פוטנציאל אדיר לשיתוף פעולה פנימי חם ואוהב בין הבוגר הנבון, המאפשר והתומך לבין הילד התוסס, החי והסקרן שבנו. ריפוי העומק של הסערה החזיר אותנו להיסטוריה של הילד הרגיש שחווה כאב בילדותו וייצר מנגנוני הגנה וחוסר אמון בעצמו עם הדימויים של ה-" לא יכול, מוצלח או יציב". אנרגיית הירח מכילה את כל מאגרי הזיכרון האישיים והקולקטיביים. כל הטראומות והאמונות הרגשיות הקיימות בנו משחר ההיסטוריה נמצאות כקפסולות של מידע בחכמת הירח. אנו ממשיכים להתבונן עמוק פנימה ומתוך הפנים גם להתבונן החוצה למראות ובמקום שרגישותנו לסיטואציות ולאנשים תרפה את ידינו, בחציו השני של הלוח היא הופכת לאיכות מחזקת של עוצמה. הירח מסמל סוג של תחנת תקשורת עם יכולת לחיבור מודע לידע הנשמה וממקד ביצירת מרכז פנימי יציב. החיבור לסנטר עם הילד מאפשר להתגלגל בכיף בין הרפתקאות החיים המרתקות. היום ננשום ירח ותוך כדי התנקות הגוף נחווה חום ומנוחה מבפנים. ננשום ונפתח את חיישני הקליטה שלנו לסימנים ולמסרים הנשלחים אלינו. נתחבר לילד המופלא שבנו ומתוך עוגן פנימי יציב נזרום באיזון והנאה מרגע לרגע.
 


 

 
ה- 19/11: טון 13 באנרגיה של כלב בהדרכת קוסם: סוף הגל עם הכלב מסמל אדם עם לב פתוח שמלא באהבה לעצמו ולמקיפים ומסוגל לראות תמונה רחבה של טבע המין האנושי. גל המראה לימד אותנו להיות נוכחים בכל מצב ולגעת בליבו של כל אדם. בסוף התהליך אנו מסוגלים להתייחס באופן אובייקטיבי ואוהב אל המראות השונות בלי להשליך או לתרגם אותם באופן אישי. ראייה אובייקטיבית נמצאת מעבר לקטלוגים הקוטביים של הטוב והרע ומקבלת בפשטות את האדם באשר הוא אדם. תהליך גל המראה מוביל לכך שאנו 'מקפידים' לשים פוקוס על עצמנו ולהתייחס ב'רצינות' הראויה לרצונותינו ולצרכינו, בלי לרצות או להיכנע לתכתיבים חיצוניים. הבנו שבני האדם הם מעין 'תוכנות' סגורות שממחזרות מידע, שדבר אינו אישי, שאף אחד לא חייב לנו דבר וכך גם אנחנו. למידת הסערה מאפשרת להטעין את עצמנו באנרגיה מבפנים בלי תלות בפידבקים ובתשומת לב. הגל מוביל אותנו ממראה שממגנטת נוכחות קלילה, משקפת וממוקדת בכאן ועכשיו לכלב שמחבר בין הכוונה ללב, נוכח עם לב פתוח ושמח על קירבתם של בני האדם. תהליך הריפוי פותח את ליבנו ומאפשר ליצירת אינטימיות נינוחה בקשרינו הקרובים תוך כדי תקשורת הגיונית ומפרה. אנו לומדים ליצור שפה מסוג אחר היא שפת הלב שיכולה לחבר בין עמים, בין דורות ובין חלקים נפרדים בתוכנו. הכלב הקוסמי הוא ההתגלמות של מי שיכול לדבר את שפת הלב ושפרץ מבעד לקודים של השפה, הזמן והמרחב. היום ננשום כלב לבבי לכל התאים ונתחבר לשפת הלב.
 

 

  
 
גל המראה מסתיים ואנו מברכים על גל הקוף המגיע.
 
 
מאחלת שגל המראה
  יוביל מבעד למראה
אל "ואהבת לרעך כמוך".
אמן.
בברכה ובאהבה,
טליה.

 
x

#{title}

#{text}

#{price}