ברוכים הבאים לאחרית הימים
בינואר 2020 יצאו לאור שניי ספריי ובהם מכריזה כי אחרית הימים כבר כאן!
הגענו לימים של סוף הזמן שיוצרים שינוי טוטאלי באורחות חיינו. סוף הזמן איננו מעיד על סוף העולם אלא על שינוי
צורת החשיבה היחסית,לינארית, מודדת והשוואתית להווייה לבבית ספיראלית, מכבדת ושיוויונית.

 
החידוש והבשורה העיקרית שלי בספריי הוא ש"אחרית הימים" כבר כאן וכפי שכולנו חווים בימים הללו אכן אנו בתחילתו של עידן חדש. לא מדובר ב- 'סוף העולם' אלא אנו מצויים בסוף העולם כפי שאנחנו מכירים אותו ועמו גם קץ הזמן הלינארי. כיום לראשונה מאז תחילת האנושות, קיימת איכות שונה לחלוטין לחיים בגוף האנושי כי טכנולוגית כולנו מחוברים ומקושרים עם כולנו. כל המידע והחיבורים קיימים כאן ועכשיו במרחק תקתוק במחשב, עובדה שעד לא מזמן הייתה בלתי נתפשת. בניגוד לעידנים הסוגרים שהיו עד כה, היום הזמן והמרחק איבדו את משמעותם וניתן להגיע לכל אדם ולהיות כל דבר. במקביל מגפת הקורנה גם היא מחברת ומקשרת בין כולנו ומחוללת מהפך בדרכי החשיבה. המהפך הטכנולוגי מבקש להפוך לקפיצה קוואנטית במודעות האנושית.
בגלל מגבלת הזמן-מרחב קשה למוח להכיל שהכול בו זמני ושיש רק רגע קטן ובו מצוי תמיד תדר ההוויה.

למעשה, כל דבר, ללא יוצא מן הכלל, בנוי מתדרים. לכל אירוע, אדם וחפץ דומם יש את התדר שלו, את אורך הגל שלו. גם לנוכחות ברגע יש תדר. תדר ההוויה. קשה להבין שהמטרה של הלוח היא רק להחזיר לתדר. שאין לו שום כותרת או תחושה ספציפיים. שהכול משתנה בכל רגע וגם מה שנדמה כמוצק, נמצא בתזוזה קבועה. אין את ה'לפני' ו'אחרי', את ה'לאיטו' או ה'מהירותו' והתכנים אינם באמת משנים. בפועל מתקיים הווה מתמשך שבו הכול קורה כאן ועכשיו. הבנת סוגיית הזמן מורידה את כל הערכים השגויים, ההיררכיות והכותרות "המצליחות". הכול מתחיל ונגמר בתדר ובו נחת של רגע קטן. 
קץ הזמן אומר שהכול קורה עכשיו ושהכול קיים ואפשרי עבורנו. כדי שיתאפשר לנו לחוות מלוא החופן של הזדמנויות, מזמינה אתכם לדרך עשרים מפתחות הזמן, מתוך תקווה שתוביל לנחת הרגעים הקטנים.

על פי הידוע כרגע, הוירוס הגיע אלינו דרך עטלפים (וזה ממש ממש לא וודאי וגם אם כן הפרשנות כאן מיועדת לחבר לסימבול שבעוצמת החיות שבנדיבותן הייחודית נמצאות כאן עמנו). במאיה העטלף מסומל על ידי אנרגיית הלילה היא החשכה הקיימת בנוקשותינו המחשבתית המוקרנת לעולם כשד גדול שבימנו מכונה- ׳קורונה׳. כל אירוע שמתרחש במציאות משקף נפרדות מעצמנו וצל הלילה העטלפי מעיד על זמן לאיחוד הפיצולים הפנימיים. הקושי הקולקטיבי שיצרנו מבקש לא להלחם בתחנת הרוח החולפת (בתקווה שבמהרה, אך הכל זמני גם אם נדמה שלא יגמר לעולם) אלא להשיל את שכבות הנפרדות שבפנים. עכשיו משלקחו לכולנו את רגעי הנחת הקיימים מחוץ לביתנו, הדרך היחידה לצאת מהמטריקס היא בלהכנס עמוק עמוק פנימה. הלילה מסמל גם ׳בית׳ וזהו טיימינג מושלם להתכנס פנימה עמוק לתוך המקדש שבנו. ׳זמן׳ הבידוד, הסגר, ומה שעוד לא יהיה, אינו באמת לינארי והוא הזדמנות להאיר מתוך אש הנשמה.

 "גם אני התשתי את אש השמש שבי לאורך שנים במערכת קריטריונים לא אנושית שהחלתי על עצמי. כל הזמן רצתי לעבר עוד דיוק ועוד ניואנס, שיובילו אותי לשלמות בתוך עצמי וביצירותיי. כמו דון קישוט נלחמתי להגיע ליעד, לאדם או למטרה, עד שלבסוף הבנתי שאומנם יש דברים שאנחנו רוצים בהם, אך עלינו לתת מבטחנו בנשמה, התסריטאית האמיתית של חיינו".


מפתח הקוסם

מִתְהַלֵּךְ  בְּחֶמְלָה בְּפַשְׁטוּת שְׁקֵטָה
בְּנִימֵי  אוֹר  מְחֻבָּר לְמַהוּת  כָּל הֲוָיָה
בְּהֶמְיַת כֵּנוּת  לְבָבִי כַּוָּנָה  עֲנָוָה
 
אנו נעים בין פחד מפני איזה דבר רע שעלול לקרות, לבין אמונה צנועה שמגיעה מהלב, בין מניפולציות של האגו להדרכה של הנשמה. ככל שאיננו מזדהים עם האישיות שרוצה לקבל למען עצמה ולומדים לפעול למען הדבר עצמו, כך מתרחשים פלאים לפי יכולתנו. זהו המסר של מפתח הקוסם: אנחנו יכולים לעשות רק כמיטב יכולתנו. מעבר לכך ועם כל הכבוד, הנשמה הרבה יותר חכמה מהאישיות. הכול מתואם ומה שניתן נעשה ומה שלא – לא. זוהי ראייה מפוכחת באשר למה שעלול להגיע, והקוסם יודע שהדברים והתזמונים תמיד מדויקים ועובדים לטובתנו, גם כאשר אנחנו מתקשים להבחין בכך.
יש משהו גבוה יותר מהעצמי שקובע את מהלך החיים. את ההשפעה הגדולה ביותר עליהם יש לייחס לכוונה, ולגודל הפער בין העצמי האישיותי המניח את רוב המשקל על ההישגים המדידים בחיים, לבין הנשמה שאינה פועלת לפי קריטריונים מדידים. הפער הזה קובע הכול.
"אשרי הענווים, כי הם יירשו את הארץ," אמר ישוע הנצרתי. כל הטְריק הוא להגיע ממקום נטול אגו, שרוצה לאהוב מתוך תאי הגוף. או אז מקבלים הרבה מתנות. שנים אני מתאמנת בהשראת הקוסם כיצד להיות ענווה, אחרונה, זו שאינה מופעלת על ידי האגו המצומצם שתמיד רוצה יותר ושועט לעבר הספקים וכותרות. שמתי לב עד כמה הרצון לקבל לעצמי מרוכז וחזק ומחולל עיוותי זמן. למדתי להרפות ולנוח, לתת את מבטחי בנשמה ולזרום. בלאו הכי הנשמה היא התסריטאית של חיינו, או כמו שאומרים ביהדות – "הכול נעשה בדברו". אנחנו לומדים לעשות למען הדבר, למען הנתינה – ולא כדי לקבל.
זוהי הקלה גדולה לגלות שאין שם כלום, בחוץ. כי החוץ משתקף בָּפּנים, וכדי שרצונותינו יתגשמו עלינו ללמוד להתייצב מבפנים ולשדר תדר מדויק עוד יותר.
הקוסם ממגנט את אנרגיית היגואר השואג והעוצמתי שממלא אותנו בהשראה ובתחושת פליאה על קסם הרגע. הוא מלמד שניתן לרפא את הכאב שמקבע אותנו בתכנים מצומצמים, להרחיב את יכולת ההכלה שלנו ולפרוץ את הגבולות שמתוכם אנו חיים. דבר זה מתרחש לאחר שאנחנו מבינים שהחיים בגוף אינם באמת מוגבלים, וכי האמונה בנוגע למוגבלות שלנו היא המייצרת את המגבלות. עבור בני האדם, נס נחשב לדבר לא טבעי. אך מה שאנחנו מחשיבים כטבעי הוא בסך הכול הטבעה של מידע במוחנו. אם נשנה את האמונה בנוגע ליכולות ולאפשרויות הקיימות עבורנו, נוכל ללכת אל מעבר למה שנדמה לנו כמגבלות הטבע ולחולל פלאות וקסמים למען עצמנו ולמען האנושות כולה.
כחלק מרצוני לתרום בתקופה המשתנה שאנו חווים בחרתי להעלות כאן באתר את מפתח הקוסם. החיבור לאגו נטול האגו שבקוסם שבכולנו הוא זה שיכול לאפשר את נס הריפוי וההתחדשות. לקריאת הפרק  https://mayazone.co.il/page/Talya_zone

                                                                         מפתח הנשר
התקווה והאמונה מקורן בסירוב פנימי עיקש להפסיק להזדהות עם דפוסי האישיות המצומצמת. הן מתהוות מחוסר הנכונות להיתקע באנרגיה הבינונית של הסביבה, ומן הנכונות לראות את הטוב שהאנושות יכולה להגיע אליו. שוב ושוב אנו לומדים במהלך מסענו בגוף להתרומם לפרספקטיבת הנשמה ולראות את הטוב, היפה והמאיר שבכל מצב ובכל אדם. כשם שאנה פרנק המרגשת לא חשבה על הסבל אלא על היופי שעוד קיים, שהרי בכל רגע דבר מופלא יכול לקרות, אז למה השליליות? הגדוּלה היא להגיע למקום לבבי שמקבל את הדברים כפי שהם, ללא תלות באנרגיה של האחר. לראות את היופי ולהתמלא בתקווה שמיד מחזירה לתדר ההוויה.

מתוך 'עשרים מפתחות הזמן של גלי המאיה'

 
 זמן להתחבר לחזון הנשר
ב30/3 החל מחזור צ'ולקין חדש. בסיום של לוח ותחילת החדש, ההאצה בזמן מתגברת ועמה גם שיעורי החיים שעלינו ללמוד. כפי שאנו חווים, הקורונה מחברת אותנו לכמות אדירה של מידע שהולכת וגדלה, קצב החיים נעשה מאד מהיר ועמו גם תדר חדש שהופך להיות זמין עבור כולנו. על פני השטח המון בהלה ופחד, אך מתחתיו, בתוכנו פנימה, אנו יכולים לחוות ברגע זה את החוט הדק שמקשר בין הכל ובין כולנו. זה תלוי רק בנו עד כמה אנו מגבילים דחיסות ומאפשרים לרטט החדש להיכנס אל תוך חיינו. אנרגיה מעודנת של אהבה זכה תמיד מתקיימת כאן עבור כל אחד ואחת מאתנו בדרך של צבעים, צלילים, צורות, רעיונות, ציורים, טקסטים ומרקמים אנרגטיים מעודנים. זמן הקורונה מיועד לעדן אותנו מפנים, לדייק את טוהר הכוונה והמחשבה ולחבר אותנו לידע הנשמה בגוף הזה. זמן ה'בידוד' הוא זמן מצוין להתבונן בשנת הצ'ולקין המסתיימת, לראות אילו מעגלים גדולים נסגרו, איזה קפיצות דרך נעשו ולהיפתח לאפשרויות חדשות ומרחיקות לכת. כולנו חווים עכשיו סיטואציות עם עומקים ומשמעויות מרובות. אנחנו מוזמנים לבקש להגדיל את החיבור לקול הפנימי ולזמן פנימי שנוכחים בהווה הנצחי. אמן!

הנשר מסמל חזון נרחב ומאפשר ללימוד שיעורי הנשמה בגוף ולגיבוש תוכנית פעולה להגשמת חלומותינו בזמן החדש. זמן הקורונה הוא זמן לערוך חשבון נפש פנימי עמוק. עם הנשר אנו מגביהים את מעוף הציפור ומזהים את כל היש הריאלי שיצרנו במחזור הנוכחי ואת מגוון צבעי הקשת וההישגים שכבר קיימים בחיינו ובנו. פרופורציות הנשר מרחיבות את זווית הראייה להבנה שכל מה שקורה לנו עכשיו הוא חלק משיעורי הנשמה בגוף הזה. ההאטה במימוש של רצונות, הניתוק מהקרובים אלינו ומבני אדם בכלל, סדרת החוקים וההוראות ועוד ועוד, הם חלק מהסיפור הכללי. אנו לא מוותרים על רצונותינו, אלא על זווית הראייה של האין. במקום להתרוקן מפרטים ספציפיים שלא זורמים כרגע במציאות שלנו עקב ה'מצב', הנשר ממלא בתקווה לנוכח מגוון האפשרויות שתמיד קיים כאן עבורנו. במקום להתייאש ממה שאין, אנחנו מתמקדים בעשייה פרקטית ובמה שניתן לעשות כדי לפתור, להקל ולשפר. נקח את הזמן לראות כיצד כל פיסות חיינו מתחברות לכדי פאזל שלם והרמוני ולהתחיל להאמין בכך שעם כל הקושי במה שקורה לנו אכשהו זה מדויק ולטובתנו. אנו מתבוננים בכנות על תהליכים שעברנו, על מערכות היחסים קרובות ורחוקות, על עשייתנו ועל זמני הפנאי והמנוחה, מגלים היכן קיימת שליליות שדורשת ריפוי ומדייקים את רצונותינו לזמן החדש. הנשר מלמד לוותר על מלחמות אנרגטיות של קורבן ואשם, על פרשנויות סובייקטיביות ועל התנועה מברירות המחדל המוטבעות בנו ולבחור מתוך הרצון האותנטי. ההיגיון והפרספקטיבה מאפשרים ללמידת נושאי הנשמה ועמם לזכות הבחירה. באנרגיית הנשר קיימת יכולת לממש בחכמה פרויקטים גדולים עם שיתופי פעולה מפרים ולשלב בנועם בין עשייה אינטנסיבית למנוחה מטעינה. עכשיו בזמן הבידוד אנו לומדים להקדיש זמן איכותי גם להרפיה ולחוויות שממלאות אותנו באופטימיות וברוגע. כולנו חיים על קרקע מוצקה וכשאנו משתרשים היטב בתוך גופנו וביתנו, ענפינו צומחים עם נשמתנו האדירה. יומיום אנו מוזמנים לנשום נשר לתאי הגוף להתמלא בתקווה ובחזונות יצירתיים ולקבל את הדרך המהירה, המדויקת והאלגנטית עבורנו עכשיו בכדי לרקוד ולשיר את חלומותינו כאן על פני האדמה. אמן!

תרגיל למפתח הנשר
חיבור לחזון: נרשום על דף את החזון שלנו ובו נרחיק לכת במחשבות הרצון לעצמנו ולאנושות. נכתוב את חלומותינו, ובדמיון נשגר אגדות אופטימיות ללא גולים עצמיים.
נרשה לעצמנו להרחיק לכת בדמיוננו. נחליט שבעולם שאחרי הקורונה כל מה שאנחנו רוצים יכול לקרות, מה האגדה האופטימית שלנו לגבינו? איזה סוף טוב אנו רואים לאנושות כולה? מהו גן העדן שלי?
  
 ~מפתח רביעי ~
השמש

אֲנִי יַלְדַּת אוֹר אֱלֹהִית שְׁקוּפָה

מֻכְתֶּרֶת בָּעֹמֶק הֵרִיק שֶׁמִּבַּעַד לַצּוּרָה

יוֹצֶרֶת בָּאֶפֶס זְמַן רִשּׁוּמֵי צְלִיל מַחְשָׁבָה

 

השמש של סוף לוח הצ׳ולקין מסמלת ׳הארה׳ ומביאה עמה תקווה לזמנים חדשים. מסע לוח המאיה מעביר אותנו דרך עשרים מפתחות והמשבצת האחרונה מסמלת אדם שליבו מלא בחמלה ושריפא את מלחמת הנפרדות הפנימית. מגפת הקורונה מאלצת את כולנו להביא רוך למלחמה הפנימית התמידית ולנוע אל מעבר לקוטביות המשתקפת במציאות הקורנה החיצונית. השוני הממשי באורחות חיינו ולא משנה מי ומה אנחנו מעיד על שינוי מוחלט של תפיסת המציאות ובמקביל על שינוי תדר שתמיד קשור בסוגיית הזמן.

"האם ניתן לשלוט בזמן? למתוח אותו, לכווץ או להרחיב אותו? ואולי השעון ממשיך לתקתק את דקותיו בלי קשר אלינו? והאם ניתן לזרז את בריאת המציאות? אני סבורה שניתן – אומנם רק עד גבול מסוים וברמות תודעה כאלה או אחרות – אך כדאי לנו, לכל הפחות, לתת לעצמנו את האפשרות לעשות זאת. הלוא רוב האנשים אפילו לא מעלים אותה בדעתם. וכשמתעורר הרצון הכול יכול לקרות.
... אני אומרת כי כולנו חווים רגעי הארה של נוכחות ביומיום. מהות העניין טמונה ביכולת להרחיב אותם ולחיות רגעים רבים כאלה. אך מה זה אומר לחיות בממד החמישי, בתוך המטריקס התלת-ממדי? הארה אינה אקסטזה של שיכרון חושים אינסופי ולא איזה רטט אורגזמי מחשמל, אלא שהייה מתמשכת במרכז שלנו. היא נוכחות ברגע שמביאה עמה נינוחות עמוקה וסיפוק, חיים אותנטיים שבהם פחות זה יותר".


כדי לתרום את חלקי בשינוי התדרים המתרחש, בוחרת לשתף גם בפרק של השמש מתוך ספרי ׳עשרים מפתחות הזמן של גלי המאיה׳: 

כאדם רגיש מאוד שחווה בחייו מורכבויות וקשיים, רציתי להבין איך אני יכולה לעזור לעצמי ולאחר ליצור “במהירות” את המציאות הרצויה. פיעמה בי תשוקה גדולה לדעת מהו הדבר שגורם למחשבה להפוך למציאות באפס זמן, ועל כן היה לי עניין אישי מופלג בלמידת הלוח. במעבדה שלי ברחוב בודנהיימר בתל אביב, שם ביתי, עמלתי שנים על מחקר רב-ממדי בנושא הזמן, ובמסגרתו ערכתי ניסויים רבים. מלבדי השתתפו בהם מאות מתלמידיי, בניסיון להבין כיצד בדיוק ניתן לנסוע בזמן ולהשפיע על המציאות.

מפענחת פשעים שמשבשים את בריאת המציאות ואותם מעולל לנו התת-מודע, מפצחת את הקודים הפנימיים שלא מאפשרים נוכחות ברגע – שלי ושל כל מי שפגשתי – הרגשתי כמו שרלוק הולמס של ההכרה. שקדתי, לילות כימים, על מחקר ופיתוח של ידע הזמן של המאיה, על מציאת הנוסחה שתאפשר לי ולאחרים לחיות במרחב החמישי, חסר הזמן. לתוך הרעיונות האלה שקעתי כל כולי במשך עשרים שנים, ואף שעדיין איני יכולה להניח את האצבע בביטחון על האלגוריתם שיזכך את הכול לנוסחה צרופה אחת, מחקרי נשא גילויים מרתקים בדבר הטבע האנושי.

האם כעת, בחלוף השנים, אדע לענות על השאלות שעמדו בבסיסו? למשל, האם ניתן לשלוט בזמן? למתוח אותו, לכווץ או להרחיב אותו? ואולי השעון ממשיך לתקתק את דקותיו בלי קשר אלינו? והאם ניתן לזרז את בריאת המציאות? אני סבורה שניתן – אומנם רק עד גבול מסוים וברמות תודעה כאלה או אחרות – אך כדאי לנו, לכל הפחות, לתת לעצמנו את האפשרות לעשות זאת. הלוא רוב האנשים אפילו לא מעלים אותה בדעתם. וכשמתעורר הרצון הכול יכול לקרות.

גורמים רבים מחוללים בנו, בני האדם, אי שקט. העיקרי ביניהם, זה האחראי לבזבוז האנרגיה הרב ביותר (גם אם באופן לא מודע) – הוא הזמן. יש המון תנודות סביבו – רגשיות ופנים-תודעתיות, וכמובן גם חיצוניות. אנחנו מקדישים חלק ניכר מתשומת הלב שלנו לעבר ולעתיד: לתחושות החמצה, פספוס ובזבוז המכוונות אל העבר, ולספקות, ייחולים וערגה המכוונים לעבר העתיד. אלה הן למעשה תנודות על גבי ציר הזמן. מנגד, בביטחון מלא אני אומרת כי כולנו חווים רגעי הארה של נוכחות ביומיום. מהות העניין טמונה ביכולת להרחיב אותם ולחיות רגעים רבים כאלה. אך מה זה אומר לחיות בממד החמישי, בתוך המטריקס התלת-ממדי? הארה אינה אקסטזה של שיכרון חושים אינסופי ולא איזה רטט אורגזמי מחשמל, אלא שהייה מתמשכת במרכז שלנו. היא נוכחות ברגע שמביאה עמה נינוחות עמוקה וסיפוק, חיים אותנטיים שבהם פחות זה יותר.

ככל שחקרתי את הלוחות הכללתי את הגדרת הזמן שלי על המרחב, וקבעתי כי הזמן הוא המרחק שבין מחשבה למציאות, וכי זו האחרונה מעוצבת במידה רבה על ידי האמונות העמוקות שלנו. הן משרטטות את הדרך שבה אנו מתנהלים בעולם, משפיעות על ההתנהגות היומיומית שלנו ומחוללות למעשה את מציאות חיינו. אך מה קובע כמה זמן חולף מרגע שמחשבה עולה בנו ועד שהיא הופכת למציאות? התשובה לטעמי נעוצה בַּדיוק וּבבהירות שלה. ככל שזו ממוקדת במסר אחיד שאינו מתערפל במחשבות סותרות הפועלות כגולים עצמיים, כך היא הופכת למציאות ממשית.

דון פדרו קרוז, השמאן שאצלו למדתי, חזר ואמר לי: “אסטודיאר מוצ’ו לה נאוולז,” כלומר, “למדי המון את הישויות האלה, את עשרים הסמלים, כי בהן טמון כל הידע.” הוא הסביר: “הסמלים הם כמו האבות הקדמונים, הרוחות הקדושות.”

אחר כך גיליתי שהמילה נאוולז (NAWALES) שאותה תרגמתי ל”סמלים”, בערבית פירושה “מתנה” (NAWAL). ואכן, ככל שמחקרי על אודות הסמלים העמיק, חשתי נסערת מהאפשרויות הגלומות בהם. אלה הם מפתחות לתאי הגוף, הלב והמוח. בהשראתם ניתן ליצור תבניות מחשבתיות חדשות המחליפות את אלה הישנות הכבולות בקיבעונות האישיות – ובכך לברוא את המציאות הרצויה לנו.

גיליתי את זה לאורך שנים, שבמהלכן המחשתי בעיני רוחי את הצורות הגאומטריות של כל גל בכוונה מלאה, תוך כדי שהנכחתי במחשבתי את המציאות שביקשתי לעצמי. נפעמתי להיווכח שככל שהייתי מדויקת, המחשבה הפכה למציאות במהירות גדולה. אנו מתקשים להנכיח מציאות בתודעתנו כאשר אנו מזדהים יתר על המידה עם התכנים האישיותיים המצומצמים של סיפור הכיסוי שלנו כאן, בגוף. היה לי ברור שהסיבה לכך קשורה במחשבות דפוסיות, אוטומטיות ולא מודעות, המלוות את מחשבות הרצון. בכל רגע קיימות עבורנו אפשרויות עד שמחשבתנו נעצרת למדוד או להגדיר. משך הזמן החולף עד להנכחת הרצון קשור בהפנמה של תכנים ולא בדבר חיצוני, כי כל עוד המסר בתוכנו לא שלם, אין לתבנית המחשבתית די חשמל כדי לנוע ולהפוך למציאות. על כן הסקתי שנדרשת עבודת עומק על תת המודע, שמטרתה נטרול האוטומטים הללו. זה עבד. כשתרגלתי כך עם עצמי ועם האנשים שביקשו את עזרתי, הבחנתי שכששחררנו מחשבה דפוסית, אוטומטית ומעיקה, התממש רצוננו במציאות.

המוח האנושי אוהב סדר, היגיון ובהירות, וברגע שאנחנו מפתחים רצף הגיוני של עובדות בעזרת מפתח השמש, הדברים הופכים הרבה יותר ברורים והבלבול מתחיל להתפוגג. כשאנו מזהים את היש הקיים בנו ובחיינו, כך זוהרת לנגד עינינו מציאות חיינו החיובית וניתן למגנט אליה עוד ועוד יש. כשאנחנו מרשים לעצמנו להרחיק לכת לעבר המקום המיטיב עמנו, אנו משדרים כוונה מדויקת להתממשותה של אפשרות רצויה.

בגלים הראשונים של הצ’ולקין מבקשת השמש, שמסמלת את אש החיים הפועמת בּלִבֵּנוּ, שנראה היכן האגו מעוור את עינינו מתוך גישה שלילית וניתוק מאהבה. היא מסמלת אידיאליזם ויכולת להגות רעיונות לא קונבנציונליים, ומלמדת לסגור את הפערים שראשינו מייצרים בין הרצוי למצוי, כי זהו האגו שמתנגד למציאות ולמה שיש בה ומסתכל על מה שאין ועל מה שיכול היה להיות. הפערים נוגעים בתחומי החיים כולם: במישור המקצועי, במערכות יחסים, ברצון עז שלא מתממש, בהתנהלות היומיומית שעיקרה ריצות ומתחים. במציאות החיים הלינארית נדרש לנו זמן רב כדי לגשר על הפער (אם אנחנו בכלל מצליחים בכך), מפני שהמוח תופס את הזמן בחלקים ועל פני רצף. הוא מניח שאם יש רצוי בלתי מושג, כי אז, מתוך אשליית הזמן, יחלוף זמן רב מאוד עד שיתממש במציאות.

השמש, אלת הפרחים במיתולוגיה של בני המאיה, מסמלת את השלמות וההרמוניה הקיימות בפרח. כשנכנסים לתוך שדה פרחים, מגוון הצורות והצבעים מפעים את לִבֵּנוּ. פרחים הם למעשה מרקמים גיאומטריים מושלמים, שמביאים עמם חוויה לבבית של אחדות. השמש מלמדת אותנו להפוך לפרח שמתבונן בפליאה במצוי בחייו ורואה את השלמות הקיימת בבריאה על אינסוף הצורות שבה. בעוד המילה “מושלם” עלולה ליצור אובססיה מחשבתית אחר אידאל שלא בהכרח קיים, נכון לומר שאנו לומדים להיות שלמים עם עצמנו ועם מה שכבר יש בנו ובחיינו ברגע זה ממש, ומבינים שאנחנו כבר עכשיו מופלאים ומחוברים לנשמה, ללא תלות בדבר חיצוני.

גם אני התשתי את אש השמש שבי לאורך שנים במערכת קריטריונים לא אנושית שהחלתי על עצמי. כל הזמן רצתי לעבר עוד דיוק ועוד ניואנס, שיובילו אותי לשלמות בתוך עצמי וביצירותיי. כמו דון קישוט נלחמתי להגיע ליעד, לאדם או למטרה, עד שלבסוף הבנתי שאומנם יש דברים שאנחנו רוצים בהם, אך עלינו לתת מבטחנו בנשמה, התסריטאית האמיתית של חיינו.

השמש מסמלת נדיבות שופעת שנובעת מחיבור לערכים ולאידיאלים גבוהים, ומבקשת שנפגין רוחב לב כלפינו וכלפי הסביבה. היא מאירה וקורנת בתוך כל אחד מאתנו, מחברת אותנו לידיעת הנשמה ומלמדת כיצד ליצור הרמוניה בינה לבין המחשבות, המילים והמעשים. קרניה נמצאות מעבר לאור שאנו רואים וחווים ביומיום, וההקשבה לאורהּ הזורח בלבנו מובילה ליכולת לראות ולברוא מעבר להטבעות שמוחנו אחוז בתוכן.

מפתח השמש מגשר בין רעיונות לבין מימושם ומאפשר להתחדש ולחבר ברלוונטיות את רעיונותינו ליום יום. לעתים אנו הוגים רעיון מבריק ואז מאבדים פרופורציה, מתנתקים מצורכי הגוף והמציאות מתוך התאהבות באידאה וחוסר יכולת לתפקד ביש הממשי. כשאדם מחליט שהרעיון הממלא את מוחו הוא הדבר החשוב ביותר בחייו, הוא עלול ללכת לאיבוד. השמש מחזירה אותו לאיזון ומלמדת שגישה המתמקדת בעניין אחד בחיים תרחיק אותו ממימוש ומאושר, ואילו תפיסה מידתית יותר, שתאפשר מקום למימוש הרעיון מבלי שזה ישתלט על חייו של אדם, היא הדרך המתאימה לביטוי אש החיים. השיעור שמלמדת השמש הוא שהחיים מורכבים מגם וגם וגם, וכי ברגע שמאבדים את הקשר היציב עם המציאות והתפיסה המידתית שלה – הכול נגמר.


 

תרגול מעשי לאיזון ולחיזוק חוכמת השמש (גם לימים של 'בידוד') 

מנטרה. נשב בנוח ונדמיין את בלוטת האצטרובל בראשנו, נפתחת באור זהב. נביא נשימה עמוקה לכל התאים ונרגיש כיצד ממלא אור הזהב את כל תאי גופנו. בכל נשיפה נשחרר הבלים הממלאים את ראשנו ונרפה. נמשיך לנשום תוך חזרה על המנטרה: אני מחברת בקלות את השראת אש הנשמה למציאות.

חיזוק החיבור לאש הפנימית. נערוך רשימה של פעולות שמחברות אותנו לאלמנט האש (גם בזמן בידוד). נקשיב למוזיקה ונפצח במחול סוער, נפתח תחביב שמרומם אותנו, נלמד לנשום נשימות מעוררות, נשתה כוסית יין טובה ונחווה אש פנימית שמעוררת את היצירה.

טיפוח איכות המידתיות. נתרגל את אומנות הגם וגם המתבטאת באיזון של אש ההשראה עם הגוף והמציאות. לשם כך נזכור לחזור שוב ושוב לעוגן שמספק לנו הגוף במציאות החיים, ודרך הקשבה לנתונים שמספקים לנו חמשת החושים לגבי עובדות הקיום (העובדה היא שעכשיו אני יושב בנחת בביתי וקורא על מפתחות המאיה) נחזיר לכאן ולעכשיו את הראש הנוטה לנדוד בזמן ובמקום (חרדות עתידיות).

חיזוק הקשר בין השראה למציאות. נערוך רשימה של הישגים שהשגנו במהלך החיים, קטנטנים כגדולים, ונזהה שאנו יודעים כיצד לחבר בין השראה למציאות.

חיזוק הבהירות. נערוך רשימה של הבעיות בחיינו ונתרגל כיצד להפוך את דפוסי המחשבה והרגש שנכרכו בהן משליליים לחיוביים. נעשה זאת על ידי כך שנייצר עבור כל אחת מהן רצף הגיוני חיובי של מחשבות ורגשות. לדוגמא, יש קורונה. תרגום רגשי אופייני נוגע לאובדן השליטה ולאובדן האמון בעצמי ובאחר. המשפטים המתארים אותו: הכול הלך; מה יהיה; לא אצליח להתאושש. במקומם מציעה השמש רצף מחשבה ופעולה חיובי: אני אנצל את הזמן להתפתחות, אשדר תבנית מחשבתית של שפע וברכה ואקווה שכל האירועים מיטיב עם כולנו.

יצירת תוכניות פעולה מפורטות. נערוך רשימה של רעיונות שאנו מבקשים לממש במציאות לזמן של אחריי הקורונה, ומולם נרקום תוכניות פעולה מפורטות של הצעדים הנדרשים לצורך קידומם. הבלבול גורם לנוע קדימה ואחורה ללא כיוון, ואילו המוח אוהב סדר המשרה עליו תחושה של יציבות וביטחון. נקדיש זמן לגיבוש מהלכיי התוכנית ולמחשבה על התחדשות לתקופה שמתחילה.

מדיטציה. ננשום את אור הזהב של השמש אל הלב, נירגע ונגיד: אני שמור, מוגן והאור שבי מאיר. נחווה חמימות וחיבור לאהבת הנשמה ונקרין אותה לכל עבר. ננשום ונרגיש את המצח והלסת רפויים ואת הלב שקט. אני כאן. אני אחת. הנני. אני נשמה.
מתוך 'המדריך המעשי להתפתחות התודעה'
 

לקוראי התחזית שלום וברכה:
 
לאחר עשרים שנות מחקר בהם אני סופרת סת״ם של גלי לוח המאיה, הגיע רגע בו הגעתי לנקודה וקיבלתי את הזכות לסלול את דרך עשרים מפתחות הזמן. שנים על גבי שנים של מחקר סוגיית הזמן הובילו לידיעה שמתקיימת נוסחה לנוכחות בקודים של לוח המאיה המקודש. בסיום 'תקופה' של יותר מעשרים שנה בהם נבעה ממני כתיבת הגלים, הצלחתי לממש את חזוני וליצור תשתית לשפת הלב של גלי הלוח. בגל הרוח שבו הפסקתי לכתוב את הגלים. הבנתי שהגענו לאחרית הימים וכי אין זה נכון לחיות ביחס למשהו חיצוני כולל הזמן ו׳להלביש׳ תאריכים גרגוריאנים על הלוח. שהגיע לו רגע שמעולם לא העלתי בדעתי, אפילו לא כאופציה ב- Maya way שלי. ובו יצאתי לחופשה לזמן מה, ובכלל זה התחזית ושהדרך לבטא את רוח הנשמה שבי עומדת להשתנות. בגל הנשר שאחריי החלה הקורונה לשנות את סדריי העולם ובמעופו הפנמתי סופית את מהות עשרים המפתחות והתחברתי לתקווה שבלב.

אחרי שנתיים של בידוד שלקחתי לכתיבת הספר ועוד כעשרים שנה בסגנון, כי במהותי אוהבת שקט ומרחב ביתי, שמחה לעודד את אלה שהפוכים ולומר- יש הרבה מאד מה לעשות בזמן שהתפנה. כשסיימתי את כתיבת הספרים חשבתי- 'זה מה שהייתי רוצה שיהיה לי באי בודד'. 

מזמינה אתכם להכנס עמוק פנימה דרך ידע המפתחות המדויק לזמנים הללו. 

הפרק על מפתח הקוסם מוגש בשלמותו גם הוא כאן באתר ב - https://mayazone.co.il/page/Talya_zone

מוזמנים לשלוח אלי מייל ל taliatoker@gmail.com ובשמחה אעדכן בהתחדשויות.

מאחלת לכולנו ימים של שקט בלב, בריאות וברכה 
והמון רגעי נחת קטנטנים-:)
בברכה ואהבה, 
טליה.​

עשרים מפתחות הזמן של גלי המאיה

בספרי 'עשרים מפתחות הזמן של גלי המאיה' שיצא לאור בהוצאת מרקם, סיכמתי את מפעל חיי תוך כדי שזירת מסעי האישי.על אף שמקורות הידע הם אינדיאנים, הידע של לוח המאיה נוגע לכולנו כשהוא חוצה תרבויות ודתות וכמו שהוא קדום, כך הוא גם חדשני. הלוח מורכב מעשרים גלים שמתארים תכנים מרכזיים שמרכיבים את מציאות חיינו ומסייע להבנת אופן פעולת תת המודע. בקלילות משחקית הגלים מתווים עבורנו מסלולים שמאפשרים להתפתחות התודעה. הספר נכתב בשפת הלב ומיועד לכל אדם שרוצה לחקור ולדעת את עצמו ולהיות נוכח ברגע, תדר ההוויה.

המדריך המעשי להתפתחות התודעה

עשרים מפתחות הזמן של גלי הלוח הם שיטה עמוקה לריפוי הלב שהופכת אותנו ליצירת המופת שאנחנו. המפתחות פועלים ישירות על תת המודע שלנו וכל אחד יכול לטפל בעצמו. ב'מדריך המעשי להתפתחות התודעה' אני משלבת בין מחקר מעבדת הטיפולים לבין גלי הלוח ומנגישה את עשרים המפתחות לרמה פרקטית של תרגול. הצ׳ולקין מציע את שפת הלב הגלית הבנויה מסמלים ומספרים וקיים בו כל הנדרש למח האנושי כדי לעבור שינוי מבני. למידתו מעוררת את ההכרה המודעת ומובילה לשקט הרך שבלב. הוא מצורף בגודל איי שלוש למדריך ובנוסף למידע מעשי על דרך העבודה עמו, קיימים בו תירגולים של מדיטציות, מנטרות ותרגיליי עבודה אישיים.
לקריאה נוספת ולהזמנה:
בדף שנבנה עבור הספרים 

https://20timekeys.co.il/
 


 



 

 
 



 



 

 



 



 

 

  
 







 
x

#{title}

#{text}

#{price}